Vayedaber

Yevamoth

Daf 9a

אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת וּבָאֲחָיוֹת וּבְגֵט יָשָׁן וּבִסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וּבִמְקַדֵּשׁ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְהַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוֹנְדָקִי. וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדֵינָר וּבְשָׁוֶה דֵינָר. לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּי אֶלָּא נוֹהֲגִין בֶּאֱמֶת וּבְשָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמָר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֵהָבוּ. 9a מַמְזֵירוּת בֵּנְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ הָרִאשׁוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְהַשֵּׁינִי בְדֵינָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּי מְקוּדֶשֶׁת לַשֵּׁינַי וְהַוְולָד מַמְזֵר מִן הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל מְקוּדֶשֶׁת לָרִאשׁוֹן וְהַוְולָד מַמְזֵר מַן הַשֵּׁינִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם יוֹחָנָן. מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל לְחוֹמָרִין. מֵעַתָּה בֵּית שַׁמַּי יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. וּבֵית הִלֵּל לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּי דְּלֵית אִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. אִם כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין בְּדָא תַנִּינָן. שָֽׁלְחוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וּפְחָתוּהָ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּפָּחוֹת אֶת רוּבָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַד שֶׁלֹּא בָא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. מִשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל לֹא הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. יְאוּת. מַה תַנִּינָן. טִימְּאוּ טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ. לֹא מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. וְחַד אָמַר. אֵילּוּ כְהִילְכָתָן וְאֵילּוּ כְהִילְכָתָן. מַמְזֵרֻת בֵּינְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הַמָּקוֹם מְשַׁמֵּר וְלֹא אוּרָע מַעֲשֶׂה מֵעוֹלָם.

Traduction

Aussi, il a été enseigné: celui qui veut renchérir sur les prescriptions et adopter à la fois les sévérités de règles professées par l'école de Shammaï et celles de l'école de Hillel mérite qu'il soit dit de lui (Qo 2, 14): le sot marche dans les ténèbres. S'il adopte les avis les plus faciles des uns et des autres, c'est un impie. Il faut suivre, soit l'avis de l'école de Shammaï au complet en ce qu'il a de sévère ou de facile, soit l'avis de l'école de Hillel au même degré - (79)Suit un passage que l'on retrouve au (Berakhot 1, 7).

Pnei Moshe non traduit

אעפ''י כו' בבלי י''ד:

ובאחיות. לקמן ריש פ''ג:

ובגט ישן. פ''ח דגיטין:

ובספק א''א. ריש פ' ב''ש אין ממאנין אלא ארוסות כו' והקטנה היא ספק א''א דילמא ממאנה:

ובמקדש כו' ל''ג:

והמגרש כו' גיטין שם:

והאשה מתקדשת כו'. ריש קידושין:

ממזרות בנתיים. בין ב''ש וב''ה ואת אמר הכין לא נמנעו כו' בתמי' ומפרש ואזיל היך עבידא דממזרות בנתיים כגון קידש הראשון כו' והה''ד דמצי למיפרך מכל הני דקחשיב אלא משום דהכא הוי ממזרות ודאי:

לחומרין. בהאי גוונא דלעיל וצריכה גט משניהם:

מעתה כו' ומשני ר' הילא אילו ואילו כהלכה כו'. כלומר לאחר שהסכימו שניהן להלכה דלא עשו ב''ש כדבריהם. וכרב בבלי שם:

בדא תנינן. סוף פ''ד דמקואו' דתני שם מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים אבן חלולה שהמים נכנסין לה דרך חור שבדופנ' ומשקין בה הבהמות ולא היו בה מ' סאה אלא מקוה שלם היה בצדה ומתערבין מי השוקת דרך הנקב כשפופרת הנוד שהוא שיעור עירוב מקואות לב''ה והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו לה ב''ש ופחתוה שב''ש אומרים לעולם תורת כלי עלי' עד שיפחות רובה דאלמא דעשו כדבריהם:

ומשני ר' יוסי בר בון עד שלא בא המעשה. מאיזו דין לב''ה היו כו':

וע''ז קאמר ר' אבמרי יאות. שפיר הוא דאחר שבא ההלכה למעשה לפני ב''ה לא היו ב''ש נוגעין לפסוק כנגדם:

מה תנינן טמאו טהרות. כלומר דהא דמשמע שם דטמאו טהרות שנעשו על ידי מקוה זו היינו למפרע קודם שבאה השאלה לפני ב''ה ולא מכאן ולהבא:

ר' יוסי אמר דפלוגתא דרב ושמואל היא אם עשו כו'. ובבבלי משני לה לרב דאמר לא עשו ומסיק שם כשמואל:

ממזרות בנתיים כו'. למ''ד דאילו כהלכתן:

ומשני המקום הי' משמרן מן המכשול. ובבבלי משני דמודעי להו ופרשו:

כְּהָדָא דְתַנִּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמָר וְהַכְּסִיל בָּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנִי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִים הֵם אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם. בְּאֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רַב בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כהדא דתני כו'. ענין בפני עצמו הוא ודרך הש''ס הזה לומר כהדא כלומר כך המנהג כדתני וכן הוא בהרבה מקומות וברייתא היא בבלי ר''ה ובכמה מקומות:

באיכן. באיזה מקום:

סליק פירקא

Yevamoth

Daf 9b

משנה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וְנוֹלַד לָהֶן אָח וְאַחַר כָּךְ יִבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו 9b וָמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ וְהַשְּׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת שְׁנִייָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.

Traduction

Voici ce qu'on nomme (1,1) le cas de la femme d'un frère qui n'a pas été au monde en même temps que lui: Si de deux frères l'un meurt (sans laisser d'enfant), puis il naît un troisième, qu'ensuite le second frère (marié) épouse la veuve du premier et meurt à son tour sans laisser d'enfant, la femme qui devient ainsi veuve pour la seconde fois devient libre de toute cérémonie à l'égard du troisième frère, parce qu'elle a commencé par être la femme d'un frère qui n'a pas vécu en même temps que le survivant. De même, l'autre veuve du second frère (l'adjointe) devient libre pour avoir été adjointe (80)Qualité acquise par suite de l'accomplissement du lévirat. à la première veuve. Mais si le second frère ne l'a pas formellement épousée, lui ayant donné seulement une promesse (avec douaire ou contrat), et qu'ensuite il meurt, la veuve adjointe (première épouse du second frère) devra procéder au déchaussement du troisième frère, sans toutefois l'épouser par lévirat (le consentement au mariage en a fait une quasi épouse).

Pnei Moshe non traduit

מתני' כיצד אשת אחיו כו'. דפוטרת צרתה:

ונולד להן אח. ומצאה זקוקה ליבם ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

ואח''כ יבם השני את אשת אחיו. ולו אשה אחרת:

ומת. בלא בנים:

הראשונה. היא אשת אחיו הראשון שנפלה לפניו כבר פעם אחת:

עשה בה מאמר. ולא הספיק לכונסה עד שמת. מאמר הוא שקידשה בכסף או בשטר ונקרא מאמר דדין קידושין באמירה הוא וביבמה אינן קדושין גמורין שאין היבמה נקנית מן התורה לגמרי אלא בביאה כדמפרש בגמ':

שניה חולצת. דלא מיפטרה משום צרת ערוה דלאו צרתה ממש היא:

ולא מתייבמת. דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת וכל מקום שהקידושין מדרבנן חולצת ולא מתייבמת:

הלכה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ כול'. יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. דִּלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. מֵת בְּלֹא בָנִים תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יוֹלִיד אָבִיו בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מֵתָה אִמּוֹ תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָבִיו וְיִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת וְיוֹלִיד בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. וְיֹאמֶר קִרְייָה וּבֵן וְאַב אֵין לוֹ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּשֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. אִילּוּ מֵת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת שֶׁמָּא אֵינָה צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. אַף הָכָא תְהֵא צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ.

Traduction

De l'expression explétive ensemble (Dt 25, 5), on conclut d'exclure du lévirat la femme d'un frère qui n'a pas été au monde en même temps que lui. Sans cela (à défaut de ce terme), admettant que si le mari est mort sans enfant, la veuve ne peut plus se marier du tout, dans l'hypothèse que son beau-père pourrait avoir un jour un autre fils dont cette veuve deviendrait la future épouse, faudrait-il émettre aussi la crainte qu'en cas de décès de la mère du défunt le père n'aille épouser une autre femme dont il aurait un fils qui épouserait plus tard par lévirat la veuve en question, de sorte encore que celle-ci ne devrait plus se marier, en attendant? A quoi l'on peut répliquer que le texte biblique dit seulement: '' s'il n'a pas de fils '' (au présent), sans parler du père (si donc l'on ne s'en préoccupe pas, que signifie le mot ensemble?) Voici comment il faut l'entendre: si le père du mari défunt est mort aussi en laissant sa femme enceinte, on procède comme pour la veuve en question; puisqu'au cas où sou mari la laisse enceinte en mourant elle doit attendre, pour être libérée du lévirat, de savoir si l'enfant viendra au monde à terme, ou non, on croirait qu'il devra en être de même à l'égard du beau-père. C'est pourquoi le terme explétif ensemble enseigne l'exclusion du frère qui n'était pas au monde en même temps que le frère décédé.

Pnei Moshe non traduit

גמ'. יחדיו כו' לעיל פ' קמא הלכה א' וע''ש:

ופריך דלא כן מה אנן אמרין. אי לא כתב רחמנא יחדיו דמת בלא בנים חהא אשתו אסורה שמא יוליד אביו בן א''כ מעתה ניחוש אפי' מתה אמו כו':

ויאמר קרייה. ונכתוב רחמנא ובן ואב אין לו. כלומר מדכתיב ובן אין לו לא תהיה אשת המת לאיש זר יבמה יבא עליה משמע הא אין לו אח שיבא עליה מותרת לאיש זר אעפ''י שיש לו אב דאל''כ יאמר קרייה ובן ואב אין לו שהרי כשם שהיבם אוסר אותה כך האב אוסר אותה אלא ודאי דלא חיישינן לכך ויחדיו למה לי:

ומשני אלא כן אנן קיימין. דלהכי איצטריך יחדיו בשמת האב והניח אשתו מעוברת:

שלא תאמר אילו מת כו'. כלומר דכשם שאם מת האח והניח אשתו מעוברת דודאי צריכה להמתין לידע אם הולד יהיה בן קיימא ותהיה פטורה או לא וה''נ אם מת האב והניח אשתו מעוברת תמתין אם יהיה בן קיימא ותהיה זקוקה לו:

לפום כן. להכי איצטריך יחדיו דאינה צריכה בזה להמתין. וכהאי גוונא מתרצין התוספות ריש פירקין על קושייתם דתיפוק ליה מדכתיב דרכיה דרכי נועם:

יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל יְהֵא כְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. תַּלמוּד לוֹמַר וְיִבְּמָהּ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.

Traduction

Il est dit (ibid. 5): son beau-frère l'épousera, ceci vise la cohabitation (81)Par analogie des termes. V. ci-après, (6, 1); (Qidushin 1, 1).; et il la prendra pour femme, c'est l'engagement verbal. Ce n'est pas à dire qu'aussi bien que la cohabitation est l'acte final du mariage, l'engagement a autant de valeur, en raison du terme explétif: il l'épousera; il faut donc appliquer au lévirat toute la section biblique, afin d'indiquer que la cohabitation seule importe en tout, non l'engagement verbal. Ce dernier n'a qu'un but, c'est de rendre cette femme interdite dès lors aux autres frères du défunt.

Pnei Moshe non traduit

יבמה וגו' כתיב. זה הביאה:

ולקחה. זה המאמר ומשמע מהכא דמאמר מדאוריית' הוא אלא שאין גומר. ובבבלי נ''ד דריש מולקחה לשלא כדרכה וכן הוא הכא לקמן ריש פ' ו':

עורה. כמו אורעה:

לאוסרה לאחין. שאם עשה בה מאמר אסורה על האחין ליבמה:

רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זוֹ הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ. כְּלוּם.

Traduction

Selon R. Simon, il y a doute si l'engagement verbal équivaut à l'acquisition ou non; et en voici la raison, selon lui: l'expression '' son beau-frère l'épousera '' vise la cohabitation, et les mots (superflus) '' il la prendra pour femme '' se rapportent à l'engagement; et comme la cohabitation est l'acte final (complémentaire) du mariage, l'engagement aura-t-il une égale valeur, ou bien faut-il déduire de la seconde expression qu'au contraire l'engagement ne suffit pas?

Pnei Moshe non traduit

ור''ש אומר כו'. דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדמפרש ואזיל:

או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו. דרשינן לומר דהרי היא כאשתו לכל דבר ויוצאת בגט כהאי דאמרינן בבלי ל''ט:

והמאמר לא הועיל בה אפי' במקצת. וכן משמע בבבלי מ''ח דלר''ש מאמר מספקא ליה כדפרש''י שם:

רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר. אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. אֵי זוֹ הִיא מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.

Traduction

R. Éléazar b. Arakh dit (82)Cf. ci-après, (3, 5); (4, 7); (5, 1); (6, 7); (Nedarim 11, 7) ( 42a). que l'engagement équivaut à une acquisition complète pour le lévirat; car, dit-il, l'expression '' il la prendra pour femme '' indique qu'il s'agit d'un fait analogue à la consécration d'une femme; et comme celle-ci, une fois consacrée, est dûment acquise, de même pour le lévirat d'une belle-sœur l'engagement verbal est définitif. L'engagement, en ce cas, consiste dans ces mots: '' Tu m'es consacrée par de l'argent, ou par une valeur équivalente. ''

Pnei Moshe non traduit

המאמר קונה קנין גמור. וכן הוא לקמן ריש פ' ה':

איזו וכו'. בבלי נ''ב ומשמע משם דאף בשטר וכדפרישית במתני' וכן הוא בהדיא בתוספתא פ''ב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source