כְּהָדָא דְתַנִּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמָר וְהַכְּסִיל בָּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנִי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִים הֵם אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם. בְּאֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רַב בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא
באיכן. באיזה מקום:
כהדא דתני כו'. ענין בפני עצמו הוא ודרך הש''ס הזה לומר כהדא כלומר כך המנהג כדתני וכן הוא בהרבה מקומות וברייתא היא בבלי ר''ה ובכמה מקומות:
אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת וּבָאֲחָיוֹת וּבְגֵט יָשָׁן וּבִסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וּבִמְקַדֵּשׁ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְהַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוֹנְדָקִי. וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדֵינָר וּבְשָׁוֶה דֵינָר. לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּי אֶלָּא נוֹהֲגִין בֶּאֱמֶת וּבְשָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמָר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֵהָבוּ. 9a מַמְזֵירוּת בֵּנְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ הָרִאשׁוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְהַשֵּׁינִי בְדֵינָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּי מְקוּדֶשֶׁת לַשֵּׁינַי וְהַוְולָד מַמְזֵר מִן הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל מְקוּדֶשֶׁת לָרִאשׁוֹן וְהַוְולָד מַמְזֵר מַן הַשֵּׁינִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם יוֹחָנָן. מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל לְחוֹמָרִין. מֵעַתָּה בֵּית שַׁמַּי יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. וּבֵית הִלֵּל לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּי דְּלֵית אִינּוּן מוֹדֵיי לְהוֹן. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. אִם כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין בְּדָא תַנִּינָן. שָֽׁלְחוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וּפְחָתוּהָ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּפָּחוֹת אֶת רוּבָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַד שֶׁלֹּא בָא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. מִשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל לֹא הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. יְאוּת. מַה תַנִּינָן. טִימְּאוּ טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ. לֹא מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. וְחַד אָמַר. אֵילּוּ כְהִילְכָתָן וְאֵילּוּ כְהִילְכָתָן. מַמְזֵרֻת בֵּינְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הַמָּקוֹם מְשַׁמֵּר וְלֹא אוּרָע מַעֲשֶׂה מֵעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני המקום הי' משמרן מן המכשול. ובבבלי משני דמודעי להו ופרשו:
ממזרות בנתיים כו'. למ''ד דאילו כהלכתן:
ר' יוסי אמר דפלוגתא דרב ושמואל היא אם עשו כו'. ובבבלי משני לה לרב דאמר לא עשו ומסיק שם כשמואל:
מה תנינן טמאו טהרות. כלומר דהא דמשמע שם דטמאו טהרות שנעשו על ידי מקוה זו היינו למפרע קודם שבאה השאלה לפני ב''ה ולא מכאן ולהבא:
וע''ז קאמר ר' אבמרי יאות. שפיר הוא דאחר שבא ההלכה למעשה לפני ב''ה לא היו ב''ש נוגעין לפסוק כנגדם:
ומשני ר' יוסי בר בון עד שלא בא המעשה. מאיזו דין לב''ה היו כו':
בדא תנינן. סוף פ''ד דמקואו' דתני שם מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים אבן חלולה שהמים נכנסין לה דרך חור שבדופנ' ומשקין בה הבהמות ולא היו בה מ' סאה אלא מקוה שלם היה בצדה ומתערבין מי השוקת דרך הנקב כשפופרת הנוד שהוא שיעור עירוב מקואות לב''ה והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו לה ב''ש ופחתוה שב''ש אומרים לעולם תורת כלי עלי' עד שיפחות רובה דאלמא דעשו כדבריהם:
לחומרין. בהאי גוונא דלעיל וצריכה גט משניהם:
מעתה כו' ומשני ר' הילא אילו ואילו כהלכה כו'. כלומר לאחר שהסכימו שניהן להלכה דלא עשו ב''ש כדבריהם. וכרב בבלי שם:
אעפ''י כו' בבלי י''ד:
ובאחיות. לקמן ריש פ''ג:
ובגט ישן. פ''ח דגיטין:
ובספק א''א. ריש פ' ב''ש אין ממאנין אלא ארוסות כו' והקטנה היא ספק א''א דילמא ממאנה:
ובמקדש כו' ל''ג:
והמגרש כו' גיטין שם:
והאשה מתקדשת כו'. ריש קידושין:
ממזרות בנתיים. בין ב''ש וב''ה ואת אמר הכין לא נמנעו כו' בתמי' ומפרש ואזיל היך עבידא דממזרות בנתיים כגון קידש הראשון כו' והה''ד דמצי למיפרך מכל הני דקחשיב אלא משום דהכא הוי ממזרות ודאי:
רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר. אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. אֵי זוֹ הִיא מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
המאמר קונה קנין גמור. וכן הוא לקמן ריש פ' ה':
איזו וכו'. בבלי נ''ב ומשמע משם דאף בשטר וכדפרישית במתני' וכן הוא בהדיא בתוספתא פ''ב:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זוֹ הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ. כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ור''ש אומר כו'. דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדמפרש ואזיל:
או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו. דרשינן לומר דהרי היא כאשתו לכל דבר ויוצאת בגט כהאי דאמרינן בבלי ל''ט:
והמאמר לא הועיל בה אפי' במקצת. וכן משמע בבבלי מ''ח דלר''ש מאמר מספקא ליה כדפרש''י שם:
יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל יְהֵא כְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. תַּלמוּד לוֹמַר וְיִבְּמָהּ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
יבמה וגו' כתיב. זה הביאה:
ולקחה. זה המאמר ומשמע מהכא דמאמר מדאוריית' הוא אלא שאין גומר. ובבבלי נ''ד דריש מולקחה לשלא כדרכה וכן הוא הכא לקמן ריש פ' ו':
עורה. כמו אורעה:
לאוסרה לאחין. שאם עשה בה מאמר אסורה על האחין ליבמה:
הלכה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ כול'. יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. דִּלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. מֵת בְּלֹא בָנִים תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יוֹלִיד אָבִיו בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מֵתָה אִמּוֹ תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָבִיו וְיִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת וְיוֹלִיד בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. וְיֹאמֶר קִרְייָה וּבֵן וְאַב אֵין לוֹ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּשֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. אִילּוּ מֵת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת שֶׁמָּא אֵינָה צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. אַף הָכָא תְהֵא צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ופריך דלא כן מה אנן אמרין. אי לא כתב רחמנא יחדיו דמת בלא בנים חהא אשתו אסורה שמא יוליד אביו בן א''כ מעתה ניחוש אפי' מתה אמו כו':
ויאמר קרייה. ונכתוב רחמנא ובן ואב אין לו. כלומר מדכתיב ובן אין לו לא תהיה אשת המת לאיש זר יבמה יבא עליה משמע הא אין לו אח שיבא עליה מותרת לאיש זר אעפ''י שיש לו אב דאל''כ יאמר קרייה ובן ואב אין לו שהרי כשם שהיבם אוסר אותה כך האב אוסר אותה אלא ודאי דלא חיישינן לכך ויחדיו למה לי:
ומשני אלא כן אנן קיימין. דלהכי איצטריך יחדיו בשמת האב והניח אשתו מעוברת:
שלא תאמר אילו מת כו'. כלומר דכשם שאם מת האח והניח אשתו מעוברת דודאי צריכה להמתין לידע אם הולד יהיה בן קיימא ותהיה פטורה או לא וה''נ אם מת האב והניח אשתו מעוברת תמתין אם יהיה בן קיימא ותהיה זקוקה לו:
לפום כן. להכי איצטריך יחדיו דאינה צריכה בזה להמתין. וכהאי גוונא מתרצין התוספות ריש פירקין על קושייתם דתיפוק ליה מדכתיב דרכיה דרכי נועם:
גמ'. יחדיו כו' לעיל פ' קמא הלכה א' וע''ש:
משנה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וְנוֹלַד לָהֶן אָח וְאַחַר כָּךְ יִבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו 9b וָמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ וְהַשְּׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת שְׁנִייָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא מתייבמת. דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת וכל מקום שהקידושין מדרבנן חולצת ולא מתייבמת:
שניה חולצת. דלא מיפטרה משום צרת ערוה דלאו צרתה ממש היא:
עשה בה מאמר. ולא הספיק לכונסה עד שמת. מאמר הוא שקידשה בכסף או בשטר ונקרא מאמר דדין קידושין באמירה הוא וביבמה אינן קדושין גמורין שאין היבמה נקנית מן התורה לגמרי אלא בביאה כדמפרש בגמ':
הראשונה. היא אשת אחיו הראשון שנפלה לפניו כבר פעם אחת:
ומת. בלא בנים:
ואח''כ יבם השני את אשת אחיו. ולו אשה אחרת:
ונולד להן אח. ומצאה זקוקה ליבם ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:
מתני' כיצד אשת אחיו כו'. דפוטרת צרתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source